החשיבות של פלואוריד לשמירה על השיניים הוכחה כבר בתחילת המאה הקודמת. פלואוריד התגלה באקראי בבארות מים טבעיים בקולורדו ובאזורים נוספים בארה"ב.
רופאי שיניים שעבדו באזורים אלו הבחינו בממצא מעניין: אמאיל השן (הזגוגית) אצל אנשים רבים היה מוכתם בכתמים לבנים עד זהובים (mottled enamel), ולמרבה ההפתעה, נמצא גם כי שיעור העששת במחוזות אלה נמוך במיוחד (פחות חורים בשיניים).
הדבר עורר תמיהה רבה בקרב אנשי המקצוע אשר החלו לערוך מחקר מקיף בנושא.

הסתבר, שהגורם לתופעות הנ"ל הוא יון הפלואוריד המצוי בבארות המים באזורים אלו בריכוזים גבוהים יחסית.
מאוחר יותר הסתבר, לאחר מחקרים רבים, כי בהוספה של כמות מאד מוגדרת ומוגבלת של פלואוריד (עד-1 PPM), ניתן להפחית עד 70% את מחלת העששת, ללא הכתמה של השיניים.
משמעות הדבר: כ- 70% הפחתה במספר החורים בשיניים! דבר זה נראה כמהפכה ממש. לאור ממצאים אלה הועלתה האפשרות להוסיף פלואוריד למי השתייה במקומות בם רמת הפלואוריד הייתה נמוכה.
הוספת פלואוריד למי שתייה (הפלרה) החלה בשנות ה 40 של המאה הקודמת, ויעילותו בהפחתת העששת הוכחה תוך זמן קצר. פלואוריד הוסף למי שתיה בארה"ב ובמדינות נוספות רבות, ומבוצעת כיום ב 25 מדינות.
הוספת פלואוריד למי שתיה נעשית באופן מאד מדויק ומבוקר על ידי רשויות הבריאות בארצות רבות, ורמת הפלואוריד המותרת נשמרת בקפידה.
כאמור, ברמות גבוהות של פלואוריד במים, השינוי היחיד שנגרם הוא לזגוגית השן: השן הבוקעת עלולה להיות מוכתמת בכתמים לבנים עד צהבהבים. אין כל נזק אחר שנגרם על ידי הפלואוריד במי השתייה.
מחקרים רבים ובדיקות מקיפות נערכו בעקבות פרסומים הדנים בקשר בין מחלות שונות והפלרת מי שתיה, ולא נמצאה לכך כל הוכחה.
גופים כמו ה American dental Association  (ADA), united States Environmental Protection Agency (EPA), United States health and Human Services  Centers for disease Control and Prevention (CDC), ממליצים על הפלרה של מי שתייה, במטרה להפחית את העששת בקרב הילדים, ולהפחית את הסבל הנובע מתחלואה זו.
הפלואוריד המעבר דרך מי השתייה חודר בעיקר אל השיניים בזמן היווצרותן, לפיכך חשיבותו רבה בעיקר בילדות לפני בקיעת השיניים. ילדים הגדלים באזורים בהם המים מופלרים נהנים מבריאות שיניים טובה יותר, פחות חורים, פחות טיפולים, ופחות סבל.

הפלרה של מי שתיה במדינת ישראל החלה בשנת 2002, והופסקה ב 2014. יש לציין שבאזורים הדרומיים של המדינה קיימת רמה נאותה של פלואוריד בבארות המים באופן טבעי ואין צורך בהפלרה. בשנת 2015 חודשה ההפלרה של מי השתייה בישראל.

קיימות דרכים נוספות להגנה על השיניים על ידי פלואוריד (פלואורידציה) : באמצעות משחת שיניים, מי פה וג'ל לטיפול מקומי  .

משחות שיניים רבות מכילות פלואוריד. בדרך כלל בצחצוח של  כ – 2 דקות תמצא כמות סבירה של פלואוריד שתגן על השיניים. יש להקפיד ולשים לב לנוכחות פלואוריד במשחה, שכן זהו הרכיב החשוב ביותר לשמירה על בריאות השיניים. הוספת פלואוריד יכולה להינתן גם באמצעות שטיפות פה. שטיפה יומיומית מספקת בדרך כלל הגנה טובה מאד, ומתאימה בעיקר למבוגרים.
דרך נוספת לפלואורידציה ניתנת על ידי ג'לים הנמרחים על השיניים על ידי רופא השיניים או על ידי השיננית. אלו ג'לים המכילים ריכוז פלואוריד גבוה יחסית, וכיום משלבים בתכשירים שונים גם סידן וזרחן שהם המינרלים הטבעיים הבונים את השיניים. נוסחות חדישות אלו נוחות מאד לשימוש והוכחו כיעילות.

אין כל ספק לגבי חשיבותו של הפלואוריד לשמירה על השיניים. זהו האמצעי היעיל ביותר למניעת עששת לאוכלוסייה כולה. כמובן, יש לציין שפלואורידציה לבד אינה מספקת, יש לדאוג להיגיינה טובה, צחצוח שיניים תדיר: 2-3 פעמים ביום, ויש להימנע מאכילה מופרזת של ממתקים.
המשולש שכולל: פלואורידציה, צחצוח שיניים  והפחתת הסוכר בדיאטהמהווה את הגישה הנכונה והאפקטיבית לשמירה על בריאות השיניים.